בלמקנדה סינית
Belamcanda chinesis
| משפחה: | משפחת האירוסיים - |
| מוצא: | סין, יפן, הודו |
| גובה: | 1 מ' |
| מרווחי שתילה: | 60-50 ס"מ |
| מאפיין צמח: | רב-שנתיים עשבוניים |
| תאור צמח: | שושנת עלים היוצרת מניפה כמעט אנכית |
| ייחודיות: | בעל פירות שחורים, פריחה מרהיבה, עלווה קישוטית |
| צבע פריחה: | פריחה כתומה מנוקדת באדום |
| עונת פריחה: | בקיץ ובסתיו |
| פריחה: | כל פרח פורח רק יממה אחת |
| עלווה: | דמויית חרב בצבע ירוק בהיר |
| ירוק-עד/נשיר: | נשיר |
| גדל בר בארץ: | לא |
| טיפול: | גיזום המניפה היבשה עד פני הקרקע בחורף או באביב המוקדם |
| תנאי אור: | קרינת שמש ישירה או הצללה חלקית |
| אזורי אקלים: | כל אזורי הארץ |
| צריכת מים: | בינונית |
| קצב צימוח: | בינוני |
| הערות: | מניפת העלים מתייבשת בחורף עד לבסיסה ובאביב עולה מחדש גבעולי הפריחה גבוהים מן העלים דרושה קרקרע עשירה בחומר אורגני יוצר ספיח |