מרווה אפריקנית-זהובה
Salvia africana-lutea
| משפחה: | משפחת השפתניים - |
| מוצא: | חבל הכף בדרום-אפריקה |
| גובה: | 1.2-1 מ' |
| מרווחי שתילה: | כ-1 מ' |
| מאפיין צמח: | שיחים |
| תאור צמח: | שיח פרוע |
| ייחודיות: | עלווה ארומטית |
| צבע פריחה: | צהוב המשתנה לכתום-חלודה |
| עונת פריחה: | בסוף החורף ובאביב |
| פריחה: | פרח שפתני |
| עלווה: | ירוקה-אפרפרה וצפופה |
| ירוק-עד/נשיר: | ירוק-עד |
| גדל בר בארץ: | לא |
| טיפול: | גיזום שליש מהנוף באביב לאחר הפריחה למניעת התעצות מוגברת |
| תנאי אור: | קרינת שמש ישירה |
| אזורי אקלים: | כל אזורי הארץ פרט לבקעת הירדן והערבה |
| צריכת מים: | מועטה אך נהנה מהשקיה רגילה |
| קצב צימוח: | בינוני |
| עמידויות ורגישויות: | עמיד לקרה, לשרב, לגיר וליובש, רגיש למליחות |
| תנאי חוף: | מתאים לקו חוף שני |
| הערות: | לאחר נשירת הפרחים נשארים החפים דמויי הנייר למשך כחודשיים נוספים |